נדמה שהמתיחות סביב מערכת המשפט בפרט ושיטת המשטר הישראלית בכלל – כאן כדי להישאר. הפעם ישבנו לשוחח עם עו"ד יחיאל אורן-הרוש בעקבות מאמרו "הרפורמה המשפטית: כתב הגנה" וניסינו להבין: מדוע לדעתו שימורה של ישראל מדינה דמוקרטית-ליברלית אינה קשורה בסמכויותיו הנוכחיות של בג"ץ? מדוע טיעון "עריצות הממשלה" של מתנגדי הרפורמה אינו משכנע דיו? ובאיזה אופן דעתו על הרפורמה בכל זאת השתנתה מאז שפרצה מחאת הנגד?

המאמר: https://hashiloach.org.il/the-case-for-the-judicial-reform/

שיחה עם ד"ר יואב שורק, לשעבר העורך הראשי של השילוח, על ספרו החדש, "מפרשבורג לירושלים: הרב גלאזנר, האורתודוקסיה ההונגרית והציונות", שעוסק בדמותו של הרב משה שמואל גלאזנר, שהוביל מהפכה ציונית בטרנסילבניה שאחרי מלחמת העולם הראשונה.

הספר: https://www.shazar.org.il/product/%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D/

כיצד נולדים רעיונות מדיניים חדשים? באיזה אופן משפיע הציבור על מקבלי ההחלטות? באיזה אופן יכול הציבור לקחת חלק במימוש שאיפותיו החברתיות? בעיני עדי ארבל, מנהל הפורום לחברה אזרחית, התשובה לכך טמונה בארגוני החברה האזרחית.

לכבוד יום הNGO הבינלאומי, שוחחנו עמו כדי להבין מדוע החברה האזרחית חשובה כל כך בחברה ששואפת לחרות? מה ההבדל (אם ישנו) בין ארגוני סנגור לבין ארגוני שירות? כיצד מתמודדים עם התערבות של גורמים חיצוניים בעלי עוצמה כלכלית במדיניות הפנימית של ישראל? והאם ראוי לתת לבעל המאה יתרון בהשפעה על המדיניות הציבורית?

קישור למאמרו של עדי "הדרך לחירות עוברת בחברה האזרחית", גיליון 28: https://hashiloach.org.il/the-road-to-freedom-passes-through-civil-society/